תכנית עיר ומועצה מקומית שווה
להטמעה ברשות שלך!
בפברואר 2024 התקיימו בחירות לרשויות המקומיות, בתוך תקופת מלחמה.
הצלחנו שבערים ומועצות רבות הנושא של קידום שוויון מגדרי הפך לחלק מהקמפיין לקראת הבחירות ועלה לסדר היום המקומי.
ברוב הערים והמועצות מספר חברות המועצה עלה, וכן חברי וחברות מועצה המחוייביםות לשוויון מגדרי.
ב 20 מועצות בארץ הגענו ל 5050 חברי וחברות מועצה. וזו רק ההתחלה!
ועכשיו, כאשר הבחירות מאחורינו, ונבחרו חברי וחברות מועצה שהתחייבו לקידום שוויון מגדרי –
יש לנו 5 שנים להפוך את העיר לשווה יותר.
כקבוצה של תושבות ותושבים נפעל יחד עם נבחרי ונבחרות הציבור, בכוחות משולבים ובשותפות נוכל להביא את העיר שלנו אל עתיד טוב יותר. כי שוויון מגדרי הוא טוב לכולםן.
בהשראת תוכנית עיר שווה הודות של מרכז החוסן של עיריית תל אביב-יפו, יצרנו סקיצה ראשונית שיכולה להיות הבסיס עבור כל רשות מקומית על מנת לקדם את השוויון המגדרי בכל אחד מתחומי החיים העירוניים.
בתוכנית העבודה יש אפשרויות רבות, כי אין דרך אחת לקדם שוויון.
התוכנית מהווה מסגרת מקצועית שכל רשות תעשה בה את ההתאמות הנדרשות ועם הזמן נוסיף עוד סעיפים בעזרת פעילות שתתקיים בערים ובמועצות השונות.
בהמשך למסמך הכנו גם קובץ אקסל שישמש ככלי עבודה לביצוע בפועל של התכנית ויאפשר מדידה על בסיס שנתי של התקדמות התוכנית (לקבלת האקסל נא ליצור קשר עם המיזם 058-4685050).
לתכנית המלאה של עיריית תל אביב-יפו לעיר שווה
תוכנית העבודה מיועדת לפעיליםות של 5050 וכן לנבחרי.ות הציבור, ועובדי.ות הרשות
מתוך מטרה שכל הגורמים יעבדו יחד ואז ההצלחה מובטחת.
אנחנו במיזם כמובן נלווה את העשייה ובעזרת שיתוף בידע בין הרשויות נהווה מרחב של למידה משותפת
שתקדם את כלל השלטון המקומי בישראל –
שותפות זו הדרך, וזאת המשמרת שלנו!
לרשות המקומית סמכויות רבות המשפיעות על חיי היום יום שלנו, ניסינו לחלק לפי נושאים על אף כי ברור שבכל נושא שהמועצה והעירייה עוסקות בו יש מימד מגדרי.
בכל נקודת זמן נחזור אל החזון שלנו:
5050 בתפקידים. 5050 בתקציבים.
אשכול א:
1. חינוך
2. תרבות
3. ספורט
אשכול ב:
1. שוויון בעמדות מפתח
2. מרחב ציבורי ומוסדות קהילה
3. ביטחון אישי
אשכול ג:
1. תעסוקה וכלכלה
2. סביבה וקיימות
3. תחבורה
**המלצה ראשונה –
הקמת צוות לקידום שיוויון מגדרי בעירייה או במועצה המקומית שיהווה צוות היגוי לכל תכנית העבודה, יישום וקידום התחום.
חינוך
רקע: מגיל צעיר יש הפנמה של ציפיות מגדריות לגבי מה מתאים לבנות ומה מתאים לבנים. בשנות הילדות וההתבגרות מתעצבים תחומי העניין, מתפתחים תכונות וכישורים, ומתבססת תחושת היכולת והמסוגלות של הילדה והילד. כל אלה משפיעים על תמונת העתיד, על השאיפות האישיות והמקצועיות ועל הבחירות של ילדות וילדים בהמשך חייהם.
במרחב החינוכי ההטיות המגדריות הינן גלויות וסמויות כך לדוגמה תוכניות הלימוד לרוב ייכתבו בלשון זכר, תחומי העניין יחלוקו לפי מגדר (ילדות עדינות, רגישות בעוד שהבנים יוזמים, אמיצים וחזקים). המסרים הגלויים והסמויים בדבר תפקידי המגדר המצופים מהם הופכים לחסמים במימוש הפוטנציאל האנושי המלא של הילדות והילדים. על מנת לקדם חינוך מודע מגדר יש לעבוד צמוד למחלקת החינוך בעיר.
הגורמים בעירייה/מועצה: מחלקת חינוך, מחזיק.ת תיק החינוך
המלצות:
דוגמאות אופרטיביות:
תרבות
רקע: בחינת תחומי התרבות והאמנות בעדשה מגדרית מלמדת שבישראל, כמו במדינות רבות נוספות, קיים עדיין אי שוויון מגדרי ביצירה ובייצוג. בשלב הלימודים, יש מספר שווה ואף רוב נשי בקרב בוגרות ובוגרי מוסדות לימוד גבוהים לאמנויות לסוגיהם. למרות זאת, בעולם העבודה והיצירה שלאחר הלימודים, נשים יוצרות עדיין מהוות מיעוט - במצעדי הפזמונים, ביצירת סרטים, בכתיבה ובבימוי מחזות בתיאטרון, בהצגת תערוכות ועוד. בערים רבות יש תת־ייצוג של נשים במוקדי קבלת ההחלטות בתחומי התרבות והאמנות.
הגורמים בעירייה/מועצה: מחלקת תרבות, חברות עירוניות
המלצות:
דוגמאות אופרטיביות:
ספורט
רקע: העיסוק בפעילות ספורטיבית חשוב לגוף ולנפש, לבריאות הפיזית אך גם לפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות, כמו עבודת צוות, כישורי מנהיגות ותקשורת. לפעילות ספורטיבית . מחקרים הראו כי ספורט יכול לשמש כגורם משמעותי בהצלחה עסקית ושבירת תקרות זכוכית בשוק העבודה, הוא מפתח תחרותיות, יכולת התגברות על מכשולים וטיפוח הביטחון האישי. בראייה עירונית יש לחלק את הספורט לשניים- עממי ותחרותי.
גורמים בעירייה/מועצה: מחלקת הספורט, מחלקת חינוך, חינוך לא פורמלי, הגיל השלישי
המלצות:
דוגמאות אופרטיביות:
מרחב ציבורי ומוסדות קהילה
רקע: במרחב הציבורי יש כידוע גברים ונשים בנות ובנים, המחקרים מראים כי נשים שוהות יותר במרחב הציבורי הן בתדירות והן במשך השהות.
לצערנו, המרחב הציבורי במקומות רבים אינו משרה ביטחון עבור נשים וברשות המקומית ניתן במסגרת ועדת תיכנון ובנייה, תקציבים, ושיפור פני העיר להפוך את המרחב לראוי יותר לכולםן.
במחקרים נמצא כי נשים יתאימו את המסלול שלהן לאור תחושת ביטחון אישי במרחב ובהתאם למיקום שירותים ציבוריים. עירוב שימושים וחיבור בין מקומות העבודה לאזורי המגורים, שירותים עירוניים וחינוכיים יסייעו ליצירת מרחב ציבורי שווה יותר.
המיקום והמאפיינים של השירותים משפיעים באופן ישיר על התנהלותן היומיומית של נשים במרחב הציבורי.
גורמים בעירייה/מועצה: מחלקת מינהל ותפעול, מחלקת תשתיות.
המלצות:
שאלון עירוני לתושביםות למיפוי הצרכים והשימוש במרחב הציבורי בתחומים:
דוגמאות אופרטיביות:
ביטחון אישי
רקע: אלימות מגדרית והחשש מפניה מעצבים את חייהן של ילדות, נערות ונשים מכל קבוצות ומעמדות החברה ובכל זירות החיים, במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. לפי ההערכות, אחת מתוך שלוש נשים בעולם חוותה או תחווה בחייה אלימות מגדרית. לרשות העירונית יש את הכלים ליצור עיר בטוחה יותר, ולהיאבק באלימות כלפי נשים.
גורמים בעירייה/מועצה: מחלקת מינהל ותפעול, חירום וביטחון, שפ"ע, מחזיק/ת תיק חירום וביטחון
המלצות:
דוגמאות אופרטיביות:
שוויון בעמדות מפתח
רקע: שוק העבודה הישראלי מאופיין בהבדלים מגדריים משמעותיים. בשלטון המקומי כמו במוסדות רבים במדינת ישראל, בעמדות המפתח והניהול נמצאים גברים ואילו בעמדות התפעול ותפקידים זוטרים נמצאות נשים.
כאשר בעמדות המפתח נמצאים בעיקר גברים מתקבלות החלטות מדיניות ואסטרטגיה שלא פעם מתעלמות מצרכים של נשים. בגוף ציבורי יש לכך משנה חשיבות. מעבר לכך, מחקרים רבים הראו שגיוון נושא עמו ערך כלכלי: במגזר העסקי, קידום של נשים לתפקידים בכירים מביא לגידול ברווחים ולהצלחה עסקית של חברות.
גורמים בעירייה/מועצה: מחלקת כוח אדם, הנהלת העירייה/המועצה.
המלצות:
דוגמאות אופרטיביות:
תחבורה
רקע: אמצעי תחבורה ברי־השגה הם המפתח להשתתפות בקהילה, במסחר ובעסקים, בכך שהם מאפשרים הגעה למקומות העבודה, למוסדות החינוך וההשכלה ולאירועי פנאי ותרבות
נשים בישראל מהוות 61.5 מהמשתמשות בתחבורה ציבורית, נשים נוסעות יותר מחוץ לשעות השיא, מבצעות יותר נסיעות ביום אך למרחקים קצרים, לנסיעתן מתלווים לרוב ילדים או הורים מבוגרים, והנסיעה כוללת יותר עצירות במרכזי בריאות, קניות ומוסדות חינוך, נתוני משרד התחבורה לשנת 2013 מלמדים, שבשעות החשיכה, שליש מהנשים בישראל מרגישות לא בטוחות בהליכה אל התחנה או ממנה, ורבע מהנשים מרגישות לא בטוחות בזמן ההמתנה והנסיעה.
כשמערכות תחבורה אינן מתייחסות למציאות החברתית הזאת, הן עלולות להגביל את הנגישות של נשים, כמו גם של קבוצות חברתיות נוספות (למשל נשים ואנשים עם מוגבלות) למשאבים ולשירותים ציבוריים.
גורמים בעירייה/מועצה: מחלקת תחבורה, פיתוח כלכלי, המינהל הכספי, ועדת מכרזים
המלצות:
דוגמאות אופרטיביות:
תעסוקה והזדמנויות כלכליות
רקע: בשנת 2024 88% מעשירי העולם הם גברים, 12% נשים ברובן יורשות, לעומתן 80% מעניי העולם הן עניות, נשים לא נוגעות בשמינית מהכסף העולמי אבל נמצאות בסכנה מתמדת לעוני.
למרות ההישגים הרבים בקידום השוויון המגדרי, נשים עדיין אינן שותפות מלאות ושוות בזירה הכלכלית. מחקר של חברת מקינזי הראה, שאם נשים בעולם היו משתתפות בשוק העבודה באופן זהה לגברים, המשמעות הייתה תוספת של 26% 28 טריליון דולר לתמ"ג GDP השנתי הגלובלי.
גורמים בעירייה/מועצה: פיתוח כלכלי, המינהל הכספי, רישוי ופיתוח עסקים
המלצות:
דוגמאות אופרטיביות:
סביבה וקיימות
רקע: בהקשר המגדרי, נשים ממלאות תפקיד מרכזי ביותר בחזית הפעילות החברתית והקהילתית להתמודדות עם אתגרי סביבה ואקלים – בעולם כולו וגם בישראל. במקביל, נשים נמצאות גם בחזית הפגיעּות: אי השוויון המגדרי בחברה מביא לפגיעה בלתי פרופורציונלית בנשים, בנערות ובילדות ברחבי העולם, כתוצאה ממפגעים סביבתיים.
נשים, ובמיוחד כאלה שחיות בעוני או שמשתייכות לקבוצות מודרות, חוות ביתר שאת את השפעות משבר האקלים, כגון בהקשרים של ביטחון אישי ובריאות. כך למשל, נשים משתמשות יותר בתחבורה ציבורית מאשר גברים, ולפי הערכות, הן שוהות יותר במרחב הציבורי על רקע מחויבויות של טיפול בילדים ובנתמכים אחרים ולכן חשופות יותר למזג אוויר קיצוני ולזיהום אוויר.
גורמים בעירייה/מועצה: איכות הסביבה, חינוך, רישוי עסקים
המלצות:
דוגמאות אופרטיביות:
תקציב עירוני במשקפיים מגדריות
רקע: פעם בשנה מחוייבת העירייה להעביר תקציב עירוני.
גורמים בעירייה/מועצה: גזבר/ית, הנהלת חשבונות, פיתוח כלכלי, המינהל הכספי, ועדת מכרזים
למרכז אדווה יש מדריך מקיף לתקציב עירוני במבט מגדרי ובניית תקציב שוויוני.
ההמלצה שלנו היא לפעול על פי המדריך
צוות מיזם 5050 ביחד לאורך הדרך
לקידום שוויון מגדרי ברשות המקומית!
רוצה להוביל בעיר/מועצה שלך?
#עכשיו5050