מיזם 5050

שותפות ושוויון מגדרי

תכנית עיר ומועצה שווה

להטמעה ברשות שלך!

בפברואר 2024 התקיימו בחירות לרשויות המקומיות, בתוך תקופת מלחמה.

הצלחנו שבערים ומועצות רבות הנושא של קידום שוויון מגדרי הפך לחלק מהקמפיין לקראת הבחירות ועלה לסדר היום המקומי.

ברוב הערים והמועצות מספר חברות המועצה עלה, וכן חברי וחברות מועצה המחוייביםות לשוויון מגדרי.

ב 20 מועצות בארץ הגענו ל 5050 חברי וחברות מועצה. וזו רק ההתחלה!

ועכשיו, כאשר הבחירות מאחורינו, ונבחרו חברי וחברות מועצה שהתחייבו לקידום שוויון מגדרי –

יש לנו 5 שנים להפוך את העיר לשווה יותר.

כקבוצה של תושבות ותושבים נפעל יחד עם נבחרי ונבחרות הציבור, בכוחות משולבים ובשותפות נוכל להביא את העיר שלנו אל עתיד טוב יותר. כי שוויון מגדרי הוא טוב לכולםן.

בהשראת תוכנית עיר שווה הודות של מרכז החוסן של עיריית תל אביב-יפו, יצרנו סקיצה ראשונית שיכולה להיות הבסיס עבור כל רשות מקומית על מנת לקדם את השוויון המגדרי בכל אחד מתחומי החיים העירוניים.

בתוכנית העבודה יש אפשרויות רבות, כי אין דרך אחת לקדם שוויון.

התוכנית מהווה מסגרת מקצועית שכל רשות תעשה בה את ההתאמות הנדרשות ועם הזמן נוסיף עוד סעיפים בעזרת פעילות שתתקיים בערים ובמועצות השונות.

בהמשך למסמך הכנו גם קובץ אקסל שישמש ככלי עבודה לביצוע בפועל של התכנית ויאפשר מדידה על בסיס שנתי של התקדמות התוכנית (לקבלת האקסל נא ליצור קשר עם המיזם 058-4685050).

לתכנית המלאה של עיריית תל אביב-יפו לעיר שווה

תוכנית העבודה מיועדת לפעיליםות של 5050 וכן לנבחרי.ות הציבור, ועובדי.ות הרשות

מתוך מטרה שכל הגורמים יעבדו יחד ואז ההצלחה מובטחת.

אנחנו במיזם כמובן נלווה את העשייה ובעזרת שיתוף בידע בין הרשויות נהווה מרחב של למידה משותפת

שתקדם את כלל השלטון המקומי בישראל –

שותפות זו הדרך, וזאת המשמרת שלנו!

לרשות המקומית סמכויות רבות המשפיעות על חיי היום יום שלנו, ניסינו לחלק לפי נושאים על אף כי ברור שבכל נושא שהמועצה והעירייה עוסקות בו יש מימד מגדרי.

בכל נקודת זמן נחזור אל החזון שלנו:

5050 בתפקידים. 5050 בתקציבים.

רקע: מגיל צעיר יש הפנמה של ציפיות מגדריות לגבי מה מתאים לבנות ומה מתאים לבנים. בשנות הילדות וההתבגרות מתעצבים תחומי העניין, מתפתחים תכונות וכישורים, ומתבססת תחושת היכולת והמסוגלות של הילדה והילד. כל אלה משפיעים על תמונת העתיד, על השאיפות האישיות והמקצועיות ועל הבחירות של ילדות וילדים בהמשך חייהם.

במרחב החינוכי ההטיות המגדריות הינן גלויות וסמויות כך לדוגמה תוכניות הלימוד לרוב ייכתבו בלשון זכר, תחומי העניין יחלוקו לפי מגדר (ילדות עדינות, רגישות בעוד שהבנים יוזמים, אמיצים וחזקים). המסרים הגלויים והסמויים בדבר תפקידי המגדר המצופים מהם הופכים לחסמים במימוש הפוטנציאל האנושי המלא של הילדות והילדים. על מנת לקדם חינוך מודע מגדר יש לעבוד צמוד למחלקת החינוך בעיר.

הגורמים בעירייה/מועצה: מחלקת חינוך, מחזיק.ת תיק החינוך

המלצות:

• הקמת ועדת היגוי עירונית לקידום שוויון מגדרי בחינוך שתכלול נציגות ונציגים (5050) מאגף/מינהל החינוך, מסגרות חינוכיות שונות ונציגות הנהגות הורים.
• בניית תכנית חינוכית לקידום שוויון מגדרי:
• הצוות החינוכי כמחולל השינוי – הצוותים במוסדות החינוכיים יעברו הכשרה לחינוך מודע מגדר, הצוותים יקדמו ויובילו את השינוי.
  
• השינוי בכל מרחבי הסביבה החינוכית – במרחב הפיזי, בשיח ובשפה, בתכניות הלימוד.
  
• התאמת התהליך בהתאם לתרבות בכל גן ובכל בית ספר.
  
• חיבור קהילת ההורים.
  

דוגמאות אופרטיביות:

• תכנית הכשרה עירונית לחינוך מודע מגדר לצוותי ההוראה
• הובלת אירועים כלל רשותיים בתחום החינוך לשוויון מגדרי
• יצירת תכנית עבודה בית ספרית לקידום שוויון מגדרי – ביצוע ומדידה
• פעילויות עירוניות סביב ימים מיוחדים לקידום שוויון מגדרי – יום השוויון, יום המשפחה

רקע: בחינת תחומי התרבות והאמנות בעדשה מגדרית מלמדת שבישראל, כמו במדינות רבות נוספות, קיים עדיין אי שוויון מגדרי ביצירה ובייצוג. בשלב הלימודים, יש מספר שווה ואף רוב נשי בקרב בוגרות ובוגרי מוסדות לימוד גבוהים לאמנויות לסוגיהם. למרות זאת, בעולם העבודה והיצירה שלאחר הלימודים, נשים יוצרות עדיין מהוות מיעוט - במצעדי הפזמונים, ביצירת סרטים, בכתיבה ובבימוי מחזות בתיאטרון, בהצגת תערוכות ועוד. בערים רבות יש תת־ייצוג של נשים במוקדי קבלת ההחלטות בתחומי התרבות והאמנות.

הגורמים בעירייה/מועצה: מחלקת תרבות, חברות עירוניות

המלצות:

• הקמת צוות לקידום שוויון מגדרי בתרבות
• בניית תכנית עבודה שנתית של תרבות מודעת מגדר
• קידום אומניות ויוצרות ברשות המקומית.
• בניית תקציב תרבות בחלוקה בעלת הוגנות מגדרית 5050

דוגמאות אופרטיביות:

• על כל במה עירונית יופיעו 50% אומניות וזמרות
• הפרסים העירוניים יחולקו באופן שוויוני 5050
• תינתן עדיפות ליוצרות ואומניות תושבות העיר
• תקציב התרבות ייבחן על פי מגדר.
• מעקב צמוד על כל פרסום של תחום התרבות ותגובה (שבוע הספר, יום העצמאות, פסטיבלים)

רקע: העיסוק בפעילות ספורטיבית חשוב לגוף ולנפש, לבריאות הפיזית אך גם לפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות, כמו עבודת צוות, כישורי מנהיגות ותקשורת. לפעילות ספורטיבית . מחקרים הראו כי ספורט יכול לשמש כגורם משמעותי בהצלחה עסקית ושבירת תקרות זכוכית בשוק העבודה, הוא מפתח תחרותיות, יכולת התגברות על מכשולים וטיפוח הביטחון האישי. בראייה עירונית יש לחלק את הספורט לשניים- עממי ותחרותי.

גורמים בעירייה/מועצה: מחלקת הספורט, מחלקת חינוך, חינוך לא פורמלי, הגיל השלישי

המלצות:

• הקמת צוות שוויון מגדרי בספורט – בעלי תפקידים ונציגי תושבות ותושבים, חיבור לתחום החינוך לטובת פעילויות אחה"צ לילדות וילדים.
• מיפוי תחום הספורט ברשות המקומית – תחרותי ועממי
• מיפוי החלוקה התקציבית הישירה והעקיפה (הקצאת שעות מתקני ספורט) לתחומי ספורט שונים ברשות.

דוגמאות אופרטיביות:

• ביצוע הכשרות למורי/ות ספורט בנושא קידום שוויון מגדרי
• יצירת אגודות ספורט עירוניות לנשים ונערות
• עידוד ספורט עממי- תמיכה בהתארגנויות ספורט עממי (כדוגמת מאמנט)
• מימון פעילות ספורט לנערות וילדות לאחר שעות ביה"ס
• התאמת תשתיות ספורט לנשים (התאמת מתקני ציוד, מלתחות, שעות פעילות, מיקום ותאורה).
• ספורט תחרותי- מתן תמריצים לאגודות ספורט המקדמות פעילות לנשים.
• הקמת חממות לספורט תחרותי הישגי לנערות
• בכל שולחן קבלת החלטות בתחומי הספורט בעיר תשבנה 50% נשים בעלות מקצועות רלוונטיות – מאמנות, ספורטאיות וכו.

רקע: במרחב הציבורי יש כידוע גברים ונשים בנות ובנים, המחקרים מראים כי נשים שוהות יותר במרחב הציבורי הן בתדירות והן במשך השהות.

לצערנו, המרחב הציבורי במקומות רבים אינו משרה ביטחון עבור נשים וברשות המקומית ניתן במסגרת ועדת תיכנון ובנייה, תקציבים, ושיפור פני העיר להפוך את המרחב לראוי יותר לכולםן.

במחקרים נמצא כי נשים יתאימו את המסלול שלהן לאור תחושת ביטחון אישי במרחב ובהתאם למיקום שירותים ציבוריים. עירוב שימושים וחיבור בין מקומות העבודה לאזורי המגורים, שירותים עירוניים וחינוכיים יסייעו ליצירת מרחב ציבורי שווה יותר.

המיקום והמאפיינים של השירותים משפיעים באופן ישיר על התנהלותן היומיומית של נשים במרחב הציבורי.

גורמים בעירייה/מועצה: מחלקת מינהל ותפעול, מחלקת תשתיות.

המלצות:

שאלון עירוני לתושביםות למיפוי הצרכים והשימוש במרחב הציבורי בתחומים:

1. ניידות
   
2. נגישות וקישוריות
   
3. ביטחון ובטיחות
   

• בכל וועדה של תכנון עירוני יש לדאוג כי סביב שולחן קבלת ההחלטות תשבנה 50% נשים בעלות מקצועות רלוונטיים – אדריכלות, הנדסה, עובדות קהילתיות ועוד.
  

דוגמאות אופרטיביות:

• הגברת תאורת רחוב
  
• גיזום עצים ושיחים באזורים ייעודיים.
  
• הגברת סיורי וסיירי ביטחון
  
• הוספה, הגדלה, הארה ושיפוץ של תאי שירותים ציבוריים זמינים
  
• הנכחה וייצוג במרחב הציבורי- ייצוג שוויוני בשילוט ופרסומות לרבות בשפה, הנצחת נשים במרחב העירוני (רחובות, בי"ס, כיכרות ומבני ציבור).
  
• תמרורים שבהן יש נשים וגברים.
  
• ועדת השמות של הרשות תיצור תכנית ייעודית לנוכחות נשים במרחב הציבורי ב-50% מהרחובות ומוסדות הציבור.
  

רקע: אלימות מגדרית והחשש מפניה מעצבים את חייהן של ילדות, נערות ונשים מכל קבוצות ומעמדות החברה ובכל זירות החיים, במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. לפי ההערכות, אחת מתוך שלוש נשים בעולם חוותה או תחווה בחייה אלימות מגדרית. לרשות העירונית יש את הכלים ליצור עיר בטוחה יותר, ולהיאבק באלימות כלפי נשים.

גורמים בעירייה/מועצה: מחלקת מינהל ותפעול, חירום וביטחון, שפ"ע, מחזיק/ת תיק חירום וביטחון

המלצות:

• איסוף מידע עירוני על הצרכים בשטח (מהתושבות ובאמצעות טכנולוגיה, קריאות 106 ועוד).
  
• ביצוע הדרכה לצוותי הרווחה, הביטחון והאכיפה בנושא מגדר ואלימות.
  
• הכשרות וסיוע לצוותי ונותני שירות במועדונים, ברים, מסעדות ובתי מלון – מקומות הבילוי בעיר.
  
• הגברת המודעות הציבורית על ידי פרסומים
  
• סיירת ביטחון עירונית/מועצתית
  
• יצירת מענים עירוניים לקידום מרחב ציבורי בטוח – תאורה, מצלמות, מראות ועוד.
  
• קידום מדיניות עירונית לצמצום אלימות- סגירת מועדוני חשפנות, חוק איסור צריכת זנות, מאבק באלימות במשפחה.
  

דוגמאות אופרטיביות:

• קידום שימוש באפליקציית SAFEUP
  
• סדנאות למניעת אלימות בחינוך הרגיל ובחינוך הבלתי פורמאלי
  
• קמפיין תמרורי אזהר"ה בשיתוף פורום מיכל סלה
  
• הגברת תאורת רחוב, התקנות מראות, מצלמות רחוב, הסדרת מעברים צרים ומעוקלים, פיילוט לחצני מצוקה.
  
• קידום מדיניות עירונית ומדינית
  

רקע: שוק העבודה הישראלי מאופיין בהבדלים מגדריים משמעותיים. בשלטון המקומי כמו במוסדות רבים במדינת ישראל, בעמדות המפתח והניהול נמצאים גברים ואילו בעמדות התפעול ותפקידים זוטרים נמצאות נשים.

כאשר בעמדות המפתח נמצאים בעיקר גברים מתקבלות החלטות מדיניות ואסטרטגיה שלא פעם מתעלמות מצרכים של נשים. בגוף ציבורי יש לכך משנה חשיבות. מעבר לכך, מחקרים רבים הראו שגיוון נושא עמו ערך כלכלי: במגזר העסקי, קידום של נשים לתפקידים בכירים מביא לגידול ברווחים ולהצלחה עסקית של חברות.

גורמים בעירייה/מועצה: מחלקת כוח אדם, הנהלת העירייה/המועצה.

המלצות:

• מיפוי מגדרי של עמדות המפתח בעירייה/מועצה.
  
• קביעת מדיניות עירונית/מועצתית המחוייבת לייצוג שווה של נשים במוקדי קבלת החלטות.
  
• הטמעת חשיבה מגדרית בתהליכי הגיוס והמיון,
  
• הבטחת השתתפות שווה של נשים בקורסים והכשרות
  
• יצירת סביבה מאפשרת איזון בית עבודה.
  
• כחלק מהמכרזים וועדות האיתור יבנה נוהל סגירת מכרז רק כאשר הגישו מועמדות מספר שווה של גברים ונשים לתפקיד.
  
• הצבת יעדים מדידים לשוויון בייצוג בהנהלה הבכירה בעירייה וכן בתפקידי יו"ר דירקטוריון ומנכ"ליות בתאגידים העירוניים
  

דוגמאות אופרטיביות:

• הצהרה פומבית וכלל רשותית כי "עיריית/ומועצת........ פועלת לקידום שוויון מגדרי ברמות ההנהלה הבכירות ומחויבת לפעילות אקטיבית שדרושה על מנת להביא לשוויון במוקדי קבלת ההחלטות".
  
• יצירת מדיניות קידום שוויון מגדרי ברשות.
  
• מיפוי כלל בעלי ובעלות התפקיד במוסדות העירייה/מועצה ובהנהלת הרשות המקומית כחלק מכלי העבודה והמדידה השוטפת -
  
• חברות כלכליות – הנהלה ודריקטוריונים
  
• הנהלת העירייה/מועצה
  
• מיפוי מגדרי של העובדות והעובדים בדרגים השונים
  
• הסדרת תהליכי גיוס ומיון – תהליך הבחירה מתחיל רק אחרי שהגישו מספר שווה של גברים ונשים מועמדות.
  
• פורמט פרסום משרות בלי הטייה מגדרית או פנייה לשני המינים.
  

רקע: אמצעי תחבורה ברי־השגה הם המפתח להשתתפות בקהילה, במסחר ובעסקים, בכך שהם מאפשרים הגעה למקומות העבודה, למוסדות החינוך וההשכלה ולאירועי פנאי ותרבות

נשים בישראל מהוות 61.5 מהמשתמשות בתחבורה ציבורית, נשים נוסעות יותר מחוץ לשעות השיא, מבצעות יותר נסיעות ביום אך למרחקים קצרים, לנסיעתן מתלווים לרוב ילדים או הורים מבוגרים, והנסיעה כוללת יותר עצירות במרכזי בריאות, קניות ומוסדות חינוך, נתוני משרד התחבורה לשנת 2013 מלמדים, שבשעות החשיכה, שליש מהנשים בישראל מרגישות לא בטוחות בהליכה אל התחנה או ממנה, ורבע מהנשים מרגישות לא בטוחות בזמן ההמתנה והנסיעה.

כשמערכות תחבורה אינן מתייחסות למציאות החברתית הזאת, הן עלולות להגביל את הנגישות של נשים, כמו גם של קבוצות חברתיות נוספות (למשל נשים ואנשים עם מוגבלות) למשאבים ולשירותים ציבוריים.

גורמים בעירייה/מועצה: מחלקת תחבורה, פיתוח כלכלי, המינהל הכספי, ועדת מכרזים

המלצות:

• מיפוי התחבורה ברשות המקומית שלנו – איזה אפשרויות יש? מיפוי השימוש לפי מגדר.
  
• הוספת עדשה מגדרית בתהליכי תכנון תחבורה
  
• בדיקת תחושת הביטחון בתחבורה הציבורית
  
• הנכחת נשים במרחב התחבורתי
  
• בכל וועדה של תכנון תחבורתי יש לדאוג כי סביב שולחן קבלת ההחלטות תשבנה 50% נשים בעלות מקצועות רלוונטיים – אדריכלות, הנדסה, עובדות קהילתיות ועוד.
  

דוגמאות אופרטיביות:

• הגברת תאורה במסופי אוטובוסים ותחב"צ
  
• הגברת קישוריות בין אמצעי תחבורה ציבורית.
  
• טיוב מסלולי תחב"צ כך שיקשרו באופן מהיר, יעיל ונוח בין אזורי מגורים, מוסדות חינוך, מרכזים קהילתיים ומקומות תעסוקה מרכזיים שבהם יש ייצוג יתר לנשים.
  
• שינוי מיקום תחנות תחב"צ ממקומות נטושים ומבודדים.
  
• שילוט בתחב"צ בנושא מניעת הטרדה מינית
  
• תגבור צוות פיקוח בתחב"צ
  
• שילוט תחבורתי עירוני עם דמויות נשיות בנוסף לשילוט הקלאסי הגברי
  

רקע: בשנת 2024 88% מעשירי העולם הם גברים, 12% נשים ברובן יורשות, לעומתן 80% מעניי העולם הן עניות, נשים לא נוגעות בשמינית מהכסף העולמי אבל נמצאות בסכנה מתמדת לעוני.

למרות ההישגים הרבים בקידום השוויון המגדרי, נשים עדיין אינן שותפות מלאות ושוות בזירה הכלכלית. מחקר של חברת מקינזי הראה, שאם נשים בעולם היו משתתפות בשוק העבודה באופן זהה לגברים, המשמעות הייתה תוספת של 26% 28 טריליון דולר לתמ"ג GDP השנתי הגלובלי.

גורמים בעירייה/מועצה: פיתוח כלכלי, המינהל הכספי, רישוי ופיתוח עסקים

המלצות:

• מיפוי התחומים בהם לרשות המקומית יכולת השפעה על תעסוקה, יזמות וניהול עסקים על ידי נשים.
  
• מיפוי מגדרי של העסקים מהם העירייה/מועצה מבצעת תהליכי רכש ותהיה בחינה של תהליכי הרכש עם מטרה לנותני ונותנות שירותים מתוך התושבים.ות בחלוקה של 5050
  
• בניית קבוצות מיקוד של נשים יזמיות ובעלות עסקים למיקוד הצרכים שלהן ומתן מענה מותאם.
  

דוגמאות אופרטיביות:

• הקפדה על תהליכי רכש מודע מגדר
  
• בניית תכניות הכשרה פיננסיות לנערות ונשים
  
• תכניות הכשרה ייעודיות לנשים יזמיות בתעשיות השונות ברשות
  
• יצירת מענה מותאם לנשים בעלות עסקים תושבות העיר
  
• עידוד קנייה ורכישה מתושבות העיר וחיזוק העסקים בבעלות נשים
  

רקע: בהקשר המגדרי, נשים ממלאות תפקיד מרכזי ביותר בחזית הפעילות החברתית והקהילתית להתמודדות עם אתגרי סביבה ואקלים – בעולם כולו וגם בישראל. במקביל, נשים נמצאות גם בחזית הפגיעּות: אי השוויון המגדרי בחברה מביא לפגיעה בלתי פרופורציונלית בנשים, בנערות ובילדות ברחבי העולם, כתוצאה ממפגעים סביבתיים.

נשים, ובמיוחד כאלה שחיות בעוני או שמשתייכות לקבוצות מודרות, חוות ביתר שאת את השפעות משבר האקלים, כגון בהקשרים של ביטחון אישי ובריאות. כך למשל, נשים משתמשות יותר בתחבורה ציבורית מאשר גברים, ולפי הערכות, הן שוהות יותר במרחב הציבורי על רקע מחויבויות של טיפול בילדים ובנתמכים אחרים ולכן חשופות יותר למזג אוויר קיצוני ולזיהום אוויר.

גורמים בעירייה/מועצה: איכות הסביבה, חינוך, רישוי עסקים

המלצות:

• הקמת מרכז הדרכה וידע בתחומי איכות הסביבה, קיימות וההיבט המגדרי
  
• קידום אורך חיים מקיים בעדשה מגדרית
  
• קידום יזמות והזדמנויות בצמיחה ירוקה
  

דוגמאות אופרטיביות:

• עידוד חנויות שיתופיות ויד שנייה.
  
• הקמת תכניות הכשרה בנושא קידום איכות הסביבה
  
• הכשרות ייעודיות לאורח חיים בריא
  
• התאמת בתים לשינויי מזג האוויר
  
• סדנאות מחזור, הנדיוומן, אופנה בת קיימא
  

רקע: פעם בשנה מחוייבת העירייה להעביר תקציב עירוני.

גורמים בעירייה/מועצה: גזבר/ית, הנהלת חשבונות, פיתוח כלכלי, המינהל הכספי, ועדת מכרזים

למרכז אדווה יש מדריך מקיף לתקציב עירוני במבט מגדרי ובניית תקציב שוויוני.

ההמלצה שלנו היא לפעול על פי המדריך

רוצה להוביל בעיר/מועצה שלך?

דבר.י איתנו

צוות מיזם 5050 ביחד לאורך הדרך

לקידום שוויון מגדרי ברשות המקומית!

#עכשיו5050

אודות

מיזם 5050

שאלות

ותשובות

פעילות

השטח שלנו

יצירת קשר עם המיזם